תחום השיפוט מים או ים. מבחינה היסטורית חשוב להבין את התפתחותו של חוק המסחר הימי שראשיתו נעוצה בסחר הפיניקים בים התיכון. הפיניקים היו פיראטים ושודדי ים, והטילו פחד ומורא על כל אגן הים התיכון על פי כל הממצאים הם אלו שהמציאו את חוק המרשנאד [Marchand Law] או בשמו המודרני חוק המסחר הימי. אחרי הפיניקים הוקמו הגילדות באיטליה שכבר היוו את הבסיס החוקי לחוק מסחר הימי ומבחינה משפטית הוקמו על ידי חברות אגודות סודיות של חוקי המשפט הימי.
על רגל אחת
חוק האדמירלות הימית = חוק המסחר = שטר מטען = הישות המשפטית = סחורה חבילה בים = הבטחת מוות = DEATH PLEDG כל עוד אתה בחוק הים הסוער אתה נחשב כמת.
חשוב להבין את תפקידו המרכזי של הוותיקן והקוריה [חצר] הרומית בהשתלטות על העולם עם החוקים הקנונים שיצאו דרך הכנסייה הנוצרית. לחוק המסחר יש איזוטריה שלמה וסמליות עמוקה שהולבשה עליה דרך המיתולוגיות השונות, בהסתירם היטב את חוקי הטבע חוק הבורא והחוקים האוניברסליים של התפתחות הנשמות במסען הפיזי בעולמינו. הכנסייה על מנת לשמר את ההגמוניה שלה חברה למונרכים השונים על מנת לחזק את מעמדה. כאשר אבות הכנסייה מחזיקים בשלטון החוקים של כל באי עולם ושושלות המלכים לקחו את השליטה על האדמות.
בשנת 1302 בונופציוס ה8 לקח במנשר אפוסטולי [Unam Sanctum] את כל באי עולם תחת הישועה של הכנסייה במגילה העשויה עור של תינוק מיובש כפפירוס הנקרא Paper Bul. קשה להאמין אך כך היה. השימוש בעבדות היה נפוץ בעולם העתיק יעידו החוקים הקנונים וחוקרים רבים, כגון:גורדון מקסוואל [היסטוריון אמריקאי ומומחה עולמי לסימבוליזם עתיק], רומילי סטוארט [אוסטרליה הרמאות הג’וסטינאנית], החוקר פרנק אוקולינס מאוקדיה שחקר את מערכת החוק, ועוד רבים וטובים.
במשך מעל 100 שנה הוותיקן הוציא 3 מנשרים של אונום-סנקטום / “”ברית מקודשת””.
1- על כל אדמות תבל.
2- על כל הגופים הפיזיים של בני האדם.
3- על כל הנשמות.
במרווח של 45 שנה לערך בין אונום-סנקטום אחת לשניה. בקיצור עשו פאקט/חוזה עם השטן ב 3 מסמכים מכושפים. נשמע הזוי נכון? שגעון גדלות או פסיכוזה, ברמות קוסמיות, וגם מאוד חמדנים.
בהמשך הם עברו ל 3 בריתות שונות שנחקקו בחוקי נאמנות שונים מ1666 השרפה הגדולה בלונדון בה המוני אנשים קפצו למים החום, העיר בערה, אנשים נמלטו מהאש למים, רובם לא ידעו לשחות והם נעלמו, טבעו, נעדרו ומעולם לא חזרו. שהיתה בכוונת מכוון, במזיד, על מנת לקצור אדמות ירושה כספים ונכסי נעדים. אז מה נעשה עם כל הנכסים שלהם??? מי ישמור עליהם? מי יהנה מהם??? נדלקה איזה מנורה אדומה לכמה בעלי תאבון מוגבר – החמדנות גברה והרעיון של גניבה תחת החוק נוצר.
מתוקף הכרזת שלטון על העולם כולו משנת 1302 הוטל “כישוף” (דיבור חוקי/כפול משמעות) על העולם כביכול, תוך מניפולציה של השפה למקום שבו אנשים יוצרים חיבור עם החוק הימי (“הים הקדוש” (the holly sea) הרומי. נאמנותQestui Que Vie אלו החיים או אבוד בים הסוער, או במילים אחרות היכן שנמצאת תעודת הלידה שלך מתוקף חוק רישום לידה, משרד הפנים כאגרת חוב ערבון לבטחון כלכלי למדינה התאגיד המסחרי. שימו לב לשילוש המקודש, הוותיקן תמיד עבד עם של החוקים האוניברסלאים, השילוש המקודש היה אחת הדרכים להטמעת הידע הגבוה בכל הכתבים וכן בחוקים.
שלבי חקיקה להונאה:
א -שנת 1666 יצירת נאמנות אלו החיים Cestui Que Vie Trust הרעיון היה ליצור נאמנות על כל אזרח במערכת הרישום ולקשור אותו דרך שם הישות המשפטית הפרסונה הליגאית.
ב – חוק ההתיישבות the Setelment Law 1777 יצירת חוקים המחייבים אנשים חיים חופשיים שמחים וריבוניים להרשם כתושבים ולרשום לידות בעירייה של כל עיר וכפר. לרוב האוכלוסייה לא היו שמות משפחה אלא שם מקצוע, אלא אם היו בני אצולה כמובן. אז מי שלא היה לו שם משפחה היה צריך להמציא. כך ישנם עד היום שמות משפחה כגון טוביה הטוחן שניתן עקב המקצוע, ושכמותו נרשם באותיות דפוס/קפיטל ולא כפי שהיה נהוג בכתיב לא מחובר.
ג – היה צורך להקים מערכת כלכלית של בנקים ולחוקק חוקים שונים ולקודד הוראת, כללים, על איך לגנוב כסף (לקחת בכל צורה אפשרית, לשדוד) מהנתינים מה שהתפתח עד למפלצת הבנקאות הפרטית שאנו מכירים היום.
ד – הימורים חוקיים – המצאת בורסות העולם למסחר בתעודות העבדים הרשומים במערכת בדיוק כמו כל סחורה אחרת כגון: קפה, סוכר, מלח,,,ושאר תבלינים ומוצרי בסיס. הרמוניזציה עולמית של חוקי שטרות המכר כגון חוק שטר החליפין Bill of exchange, Bill of lading ושטר המטען. חוקים אלו שהתגלגלו מתקופת הפיניקים ועד היום: חוק המרשאנד, הגילדות של ונציה ועד חוק האדמירלות הימית שהיום מאגד בתוכו בחוק המסחרי המאוחד 80 אלף קודים ובכולם יש אפשרות: לגנוב, להונות, לעשות עוולות, נזק, הסגת גבול, איום, חטיפה, בגידה, הרג, רצח, כפייה ועוד הרשימה ארוכה.
ה – חוק האדמירלות הימית הגיע לישראל דרך הממלכה הבריטית כבר שנת 1927 כהמלצה להחילו בפלשתינה שלימים תקרא מדינת ישראל. חוק האדמירלות הימית מדבר על מסחר בשטרות מטען, והוא מוכל על חוקי הים עד היום. חוקי המחסר עברו גילגולים כגון הקודים של נפוליאון הוא החוק האזרחי בצרפת ובשמו המודרני החוק המאוחד או החוק המסחרי המאוחד.
החוק המסחרי האחיד הוא אוסף של קודים [אינו חוק] והוראות מעבר למסחר הבינלאומי בין מדינות, הוא גם נקרא דיני עסקים ומשרת את החברות והתאגידים הפרטיים השולטים בעולמנו. בישראל קודים אלו מפוזרים בחוק האזרחי. ואם הגעת עד לכאן אז אנו מקווים שאתם מבינים שכאן אנו כבר נמצאים מתחת לקו המים, עמוק בתוך הים הסוער והגבוה של חוק האדמירלות הימית.
מדוע אינו חוק? האדמירלות הימית מתעסקת בסחורות, בני אדם חיים בעלי נשמה אינם סחורה, אך המדינות הפדראליות סוחרות בנו דרך מספרי תעודות הלידה [חוק רישום לידה] מספרי תעודות הזהות, פספורטים, הלוואות, משכנתאות, הננו שטר החוב או הערבות של המדינה לחובותיה לבנק העולמי הפדראל ריזרב. גם אם כבר אינו קיים, יש חשיבות להבנה בסיסית בנושא חוקי הים/מסחר. החוק הגבוהה ביותר הוא חוק האדמה ולחוק האדמה חייבת שתהיה חוקה או אמנה עליה הסכימו מדעת קבוצת אנשים, או ‘עם ריבון’ לשם כך. הם הסכימו על הסכמות והסכמות אלו הן החוק הגבוהה ביותר עבור אנשים חיים.
מונח ידוע בחוק האדמירלות הימית הוא חוק שטר המטען- Bill Of Lading הבטחת מוות תעודת הלידה שלך נמצאת על סיפון התאגיד המסחרי ישראל אתה הסחורה של המערכת.
אדם בעל נשמה אינו יכול לסחור עם תאגיד מסחרי, בתאגיד מסחרי אין אף אדם חי אחר העומד מולך שיש לו חבות כלפיך. תאגיד מסחרי הוא לשם רווח וכל עוד אתה משלם הם יעשו הכל על מנת להפחיד אותך להמשך תשלומי ארנונה, מסים, רישיונות, היטלים, חשבונות מים חשמל ועוד. ולכן ההמלצה היא ללמוד את הנושא לעומק על מנת שתוכלו להשתחרר מעול זה.
זאת גאולה משפטית/ אדמיניסטרטיבית: לחזור מהים הסוער כחבילות אבודות בים הגבוהה The high sea = של חוק האדמירלות הימית = חוק המסחר (חוקי תאגידים ויישויות משפטיות) בו אנו רשומים כמתים ואבודים בים. אגדה או ממש כמו בסיפור יציאת מצרים. ההתאמה הזאת נראית עכשיו קצת יותר הגיונית ברגע שאתה מבין את התרמית וההונאה של החוק האזרחי והחוקים בכלל. ההתאמה לסיפור התנכי של חציית ים סוף (חוק האדמירלות הימית). משה משיח החוק האלוהי במשפט החיובי מול הלאקונה המשפטית = המשפט החסר.
הכל תחת החוק אפשרי למי שקבע אותו הווה אומר למחוקק, המסתתר מאחורי עצם היותו מחוקק, שקובע עבור אחרים מסגרת, אך בעצמו עושה מה בראש שלו. מסקנה: חוק הג’ונגל או חוק הניצול, הדילול, או וגם הטרדה אינסופית בירוקרטית. מסקנה: אסור לתת לבעלי שגעון גדלות פסיכיים קרימינליים לכתוב חוקים.
